יום חמישי , אוקטובר 19 2017

סיכום כנס AVTLV EXPO 2016 לתעשיית ה-PRO AV בישראל – חלק שני (פאנל העיר החכמה)

בחלקו השני של הכנס המקצועי השני AV EXPO 2016 לתעשיית ה-Pro AV בישראל נערך פאנל מרתק בנושא הערים החכמות אשר עסק בהגדרות העיר החכמה, החידושים של ערי העתיד, האתגרים העומדים בפני היועצים ובפני ראשי הערים ועוד. הפאנל הונחה על ידי גידי רחמים, יועץ טכנולוגי בכיר ב-Triple T ובו השתתפו:
אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט; אורי בן ארי, יועץ בנושא ערים חכמות לראשי רשויות; מוטי לייסט, מנמ"ר עיריית בת ים; גיל צפריר, מנהל פרוייקטים תחום מולטימדיה בעיריית ת"א – יפו; רוני כהן, מנהל פיתוח ובעלים Panda.os. לסיקור חלקו הראשון של הכנס לחצו כאן.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

האם אנחנו נמצאים לפני עידן המפץ הגדול של פתרונות של "האינטרנט של הדברים"?

אורי בן ארי: אני לא בטוח שיש מפץ גדול של מולטימדיה אלא בעיקר מפץ גדול אשר בא לידי ביטוי בכמות המידע והמגוון הרחב של המקורות: מחשוב לביש, טלפונים חכמים, חיישנים בנוסף למערכות ERP ומידע נוסף שנמצא במאגרים של העירייה. המידע הזה יכול לצאת לגורמי בקרה בעירייה או לתושבים שרוצים להפיץ את המידע הזה, במקרה של מולטימדיה יש מגוון דרכים להציג אותו לתושבים: אתר עירוני, אפליקציה עירונית, צגים ברחבי העיר ועוד.

כיצד מתפתח תחום המולטימדיה בערים?

גיל צפריר: הטכנולוגיה תופסת נתח הולך וגדל, אם בעבר מולטימדיה משמעותה היא מקרן, הרי שהיום ישנן מצלמות המרשתות את העיר כולה, ישנו מידע רב שנכנס למערכת כפי שציין אורי. ישנן גם חברות סטארטאפ שלוקחות את המידע שאנו מייצרים ועושות בו שימוש לתועלת התושבים, אני צופה שהשימוש במידע שאנו מפיקים באמצעות מגוון החיישנים, המצלמות והדיווחים שאנו מקבלים, יילך ויתרחב הן מצד זה והן מצד העירייה.

לטובת ראשי ערים שעדיין לא מכירים את הנושא, מה תפקידו של יועץ בתחום הערים החכמות?

אורי בן ארי: על יועץ בתחום כמו ערים חכמות להבין במספר תחומים משיקים: יש צורך בהבנה טכנולוגית, עסקית, מוניציפלית ולהכיר מודלים מתאימים מהארץ והעולם. היועץ צריך לספק לראשי הערים מודלים כלכליים וכלים שיסייעו לו לחסוך במשאבים תוך שמירה על איכות הסביבה (למשל הפחתה של פליטת גזי חכמה) ואיכות החיים של התושבים. העיר החכמה זו העיר אשר משתמשת בטכנולוגיות מידע ופועלת למען חיסכון במשאבים וניהול יעיל של מקורותיה, עם זאת שהטכנולוגיה היא מנוע הליבה העיקרי של העיר החכמה היא איננה דמות הכל.

איך מתקבלים ל"מועדון הערים החכמות"?

אורי בן ארי: לדעתי ראש העיר הא המפתח, זהו פרוייקט שלם, בעל מהות וחשיבות ארוכת טווח, אשר יש כאלו שמעבירים אותו למנמ"ר. יש למעלה מ-90 מדדים שניתן למדוד במספר מאפיינים, "חוכמתה" של העיר נמדדת במדדים האלה, ולא מול ערים אחרות. זה משמש כמדד לאן רוצים להגיע: כך אם למשל מדברים על מספר תלמידים למחשב, הנתון בארץ זה 15 תלמידים למחשב ואילו באירופה 4, ראש העיר צריך לבחור את היעד בו הוא מעוניין. ההצטרפות למועדון הזה היא לא רק זכות אלא חובה! עיר אשר לא תצטרף למועדון הזה תישאר מאחור מהסיבה הפשוטה והיא התחרות בין הערים: כל ראש עיר חכם מתחרה על קליטת תושבים, ומתחרה על קליטת עסקים שישלמו ארנונה ויספקו פרנסה, אם ראש העיר לא יספק לתושבים או לעסקים מספיק פתרונות הם פשוט יעברו לעיר אחרת, חכמה יותר.

האם אתה מקבל את תפיסת העיר החכמה הגורסת שיש תחרות על כיסו של ראש העיר?

9מוטי לייסט: המהלך חייב לבוא מראשי המערכות המוניציפליות ולא מהמנמ"ר או מראש יחידה כזו או אחרת, צריך מחוייבות של ההנהלה, אחרת זה חסר תכלית ולא יגיע למקומות רחוקים. כאשר עושים ניתוח ל-256 רשויות אנו מוצאים כי יש פורום של 15 רשויות אשר נחשבות לרשויות חזקות באספקט הכלכלי ויש לכך משמעות: יש חשיבות לגודל הערים, לפעמים זה לא רלבנטי בחלק מהיישובים, בחלק מהמקומות זה לא מעניין את התושבים. אנחנו לא שוכחים שראשי הערים צריכים להוביל את הפרוייקט אבל נשאלת השאלה מהי רמת המוכנות של הלקוחות הפוטנציאלים הלא הם תושבי הערים? ברמה הפרקטית אני לא בטוח שרוב היישובים בישראל יכולים לעמוד בזה, ולכן יפעילו פסאודו-פרוייקטים, מצלמות כאלה או אחרות ותקשוב במערכת החינוך.

עיריית תל אביב משקיעה תקציב לא מבוטל בפרוייקטים טכנולוגיים, מה החידושים בעיריית תל אביב בפרוייקטים שאתה מבצע ואיך התמודדתם איתם מבחינה תקציבית?

גיל צפריר: כפי שציין אורי, ישנו נושא נוסף והוא מקסום של השירותים שאנחנו יכולים לתת לאזרח באמצעות הטכנולוגיה עצמה. החצנת המידע לאינטרנט, דוגמא אחת לעולם הרב תכליתי שלנו, אשר יכול לשלש לוועדות ,לישיבות מועצה, ועידות עיתונאים ועוד. אחד הפרוייקטים היפים שעשינו בזמן האחרוןהוא באמצעות שיתוף פעולה עם וויז (waze), תל אביב נבחרה להיות אחת מעשרת הערים שמבצעות שת"פ שיתוף פעולה עם וויז, אנחנו משלבים את המידע שלהם במערכות שלנו, אנחנו מקבלים מהם מידע ומעבירים להם מידע, יש פרוייקטים נוספים כמו החמ"ל העירוני, אחד מהחמ"לים היפים ביותר שיש כיום, המאפשר לרכז את כל פעילות העירייה לתוך חמ"ל אחד.

תוכל לספר לנו על קורס המולטימדיה שיזמת

גיל צפריר: הקורס התחיל בשנת 2013 עם פרוייקט אחד, היום אנחנו עם מעל ל-20 פרוייקטים בו זמנית בתחום המולטימדיה, בהיבטים שונים. במהלך העבודה שמתי לב שחסר לנו המון ידע, עבדתי עם האינטגרטורים והיועצים שלנו, וכתבתי סוג של סילבוס לקורס יועצי מולטימדיה לארגונים, שלחנו את זה וחברת ברקאי הרימה את הפרוייקט הזה.

יש בעיריית ת"א פרוייקט אשר נקרא "הסלון העירוני", תוכל לספר לקהל עליו?

גיל צפריר: הסלון העירוני עומד להיות חלק מפרוייקט השיפוץ של בית אריאלה, הספריה הגדולה ביותר בארץ, אנחנו עושים שם עבודה משמעותית של הנגשת הטכנולוגיה לציבור, זה אומר שאתה תוכל להגיע עם ילדיך, להתחבר לקיר וידאו ולשחק  ב"פרו אולושין", או למשל להקה שיכולה להתחבר עם פאנלים לקיר ולקבל במה להופעה, יש כאן מגוון רחב של דברים, זהו מודל שלקחנו מניו יורק ואנחנו מביאים אותו לתל אביב.

האם יש עיר שאיננה חכמה? האם יש מדד שיכול להשוות בין ערים חכמות וערים חכמות פחות?

אילן אלתר: זה מצב מורכב, יש עשרות מדדים מכיוונים שונים, אם מבחינת כמות המחשבים לתלמיד או כמות המכללות לאוכלוסייה, השאלה היא האם עיר שיש בה יותר מחשבים, אבל ממוצע ציוני הבגרות בה הוא נמוך יותרM כיצד להתיחיחס לכך? זה נושא לדיון. אין ספק שיש תנועה של נהירה על הערים, הערים חייבות לטפל בגידול בכמות התושבים ובכמות הפניות, בצרכים הרבים, וכל זה במסגרת התקציב. כל המהות של העיר החכמה היא "איך אני עושה יותר בפחות", למה אני יכול לקבל שירותים מהבנק אבל לא מהעירייה? זה הרעיון הבסיסי.

מה חשיבותן של התשתיות, האם הן מספקות את הצרכים?

אילן: היום התשתיות כבר השתפרו ואפשר לקבל רוחבי פס מתאימים, יש כאן נקודה של זמינות ושל עלות, כל רשות צריכה לחשוב כמה עולה לפרוס סיבים של עצמה או לקנות את הסיבים בתשלום חד פעמי או מתמשך. מבחינת השירותים לתושב, התשתית עצמה או הבעלות של התשתית היא לא הפרמטר החשוב, הדבר העיקרי הוא רוחב הפס. מערכות המולטימדיה דורשות רוחב פס גבוה מאוד, אין מנוס מזה, אין מישהו בקהל שלא מבין שהעולם הולך לכיוון וידאו וכמובן האוכלוסייה של "דור ה-Y", הדור שמשתמש בפתרונות ועדיין לא מתכנן את הפתרונות. העולם הולך לוידאו ולכן רשות שרוצה שהדור הצעיר יישאר בכותליה צריכה לתת פתרונות מעניינים ומאתגרים לעולם הוידאו.

אנחנו מכירים חברות וארגונים שמחזיקים מעל 50 חדרי ישיבות, עם חשיבות שכל המידע יתועד, מה המשמעות של כך מבחינה טכנולוגית? ומה לגבי התשתיות? הרי מדובר בהשקעה של מיליון שקלים

רוני כהן: פנדה מספקת את השירות הטכנולוגי מאחורי כל הדברים שנאמרו פה, גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת רוחב הפס המחירים היום הם מאד זולים. גם פתרונות התוכנה הנדרשים הינם נגישים וזולים יחסית. כיום בתהליך של כמה ימים או שבועות של אינטגרציה ניתן לאפשר דברים מאוד מדהימים מבחינת וידאו, למשל אזרח שיצלם מפגעים וישלח לעירייה בצורה מיידית.

כמות השירותים והאפליקציות היא כמעט אינסופית, זה מביא לחיסכון באנשי תמיכה וגם למקסום השירות של העירייה וכן את שיתוף המידע לתוך העירייה ומחוצה אליה. יש אפשרות למשל להזרים פגישות עירייה החוצה, אפשר לחזור ולסקר מה התרחש בפגישה, להצטרך מבחוץת ולהשתתך בה, הפתרונות האלה זולים ונגישים ממוזיאונים לדיווח לתשלומים וכו' הדור החדש לא מתכוון להגיע לעירייה ולעמוד בתור.

איך תסכמו את הדברים?

אורי בן ארי: המטרה של העיר היום היא להפיץ את המידע בכמה שיותר ערוצים, באינטרנט, בסלולרי, במסכים וגם בעמדות מידע.
גיל צפריר: בתל אביב התשתיות הם שלנו כולל פריסה של WiFi בשדרות הראשיות של תל אביב, אינטרנט חופשי וזמין, זה החזון ולשם אנחנו הולכים.
מוטי: כל פרוייקט שהוא, גם פרוייקטים עתירים, צריכים להיות מדידים, כלומר יש לבדוק האם באמת הם הביאו את התועלות המצופות  מהם והאם הם ענו על צרכים אמיתיים שיש לרשויות.
אילן אלתר : חשוב מאוד לערים להיכנס לעולם המולטימדיה, הרשות חייבת לתת פתרונות אם זה צילום צמתים או עיר ללא אלימות וכמובן חוק הנגישות אשר צריך להציע פתרונות לאוכלוסיות רבות בעיר שזקוקות לוידאו לצורך תקשורת אלמנטרית. זה נושא חשוב וגדול ורשויות לא שמות עליו מספיק את הטון. נושא נוסף שיש לחשוב עליו הוא נושא האזורים האורבניים החכמים, במובן של תפיסה אורבנית כוללת ולא ליצור מצב כאשר אזרח יוצא מתחומי תל אביב הוא מאבד את כל השירותים החכמים שיש לו שם או בכל עיר אחרת, תפיסה של אזורים אורבניים או אפילו מדינה חכמה יכולים לספק פתרונות ושירותים כוללים למספר רחב של אזרחים.